גיליונות

גיליון 4 אוקטובר 2015

Lexikay logo
 
      pdf iconלהורדת הגיליון המלא        דבר המערכת           קול קורא                                          לקטלוג המושגים המלא>>
line1
beit בית ספר

בית ספר מונולוגי או דיאלוגי?

רביב רייכרט

בית הספר מזמן מרחב ציבורי המוציא את הלמידה מהמרחב הפרטי. זהו מרחב דינאמי ומתפתח המבטא את המהות הדיאלוגית המתבטאת בחירות, בשוויון ובאחווה.

 למאמר המלא>>

 
dalet דאגה
דאגה לאחר (caring)

חוה פרידמן

ה"דאגה לאחר" (caring) היא אתוס חינוכי המעצב את מטרות בית הספר והמקבל ביטוי בתרבות בית הספר בפרקטיקות פדגוגיות וברובד היחסים הבין־אישיים.

למאמר המלא>>

 
heit חינוך
"איפה הילד?" מה אפשר ללמוד מהחינוך ההוליסטי?

ורד רפאלי

חינוך הוליסטי מבקש לתמוך בהתפתחותו של הלומד כאדם שלם על שלל היכולות והכוחות הגלומים בו. תפקיד המורה הוא ליצור את התנאים המאפשרים שינוי אצל הלומד תוך טיפוח המודעות של הלומד לעצמו ולסביבה. 

למאמר המלא>>

line1   line1   line1
tet טקסט
הפוטנציאל הרב-אמנותי של הטקסט הספרותי

אסתר אזולאי

דרך מימוש הפוטנציאל האמנותי של הטקסט הספרותי באמצעות הצגה, ריקוד, ציור, מוזיקה ואמנויות נוספות ניתן לאתר כישורים ויכולות שונים של התלמידים ולהעמיק בהבנתו של הטקסט.

למאמר המלא>>

 
mem מודלינג

"מודלינג" (Modeling) בתהליכי החונכות

אסתר פיירסטיין

מאמר זה מציג את המשמעות המצומצמת של המושג 'מודלינג' (צפייה בשיעורי החונך) בשנת ההתמחות ואת המשמעות הרחבה יותר – העוסקת בצפייה בחונך על תפקודיו השונים: האינטראקציה עם הסובבים אותו, ניהול הכיתה והתמודדותו עם קשיים.

למאמר המלא>>

 
mem מרחב

המרחב הבין אישי בטיפול ובמחקר הנרטיבי

סמדר בן אשר

טיבו של המרחב הבין-אישי המתקיים במפגש ייעוצי או טיפולי נבחן בהשוואה לזה המתקיים בשיח אינטימי בין מרואיין למראיין בעת הריאיון הנרטיבי. אף שמטרות המפגשים שונות, הקשר הבין־אישי שנוצר ומערכת היחסים הקרובה המשפיעה עליו דומים בשניהם וכוללים מרכיבים אמפתיים, מכילים ובעלי אפקט קרבה וקשר בין המשתתפים מעבר לתוכן ולנושאי השיח.

 למאמר המלא>>

line1   line1   line1
ain עירוניות

עירוניות

יצחק (קיקי) אהרונוביץ

עירוניות היא הפעילות האנושית וסגנונה אשר יוצרים החיים המשותפים והצפופים שאותם מכתיבים המבנים העירוניים. עירוניות כאורח חיים מתהווה נתונה לשינויים משמעותיים ותכופים. המאמר מנסה לזקק ולתמצת את המושג עירוניות, לשרטט קווים לדמותו, לציין את מאפייניו העיקריים וכן להעלות תהיות וביקורת על השימושים בו.

למאמר המלא>>

 
pe פמיניזם

פמיניזם ערבי

ספא אבו רביעה

סוגיית 'שחרור' הנשים הערביות ומשמעות חירותן, זוכה לדיונים פוליטיים ותרבותיים לא מעטים במערב, והיא עוסקת במציאות חייהן של הנשים ובדרכים שבהן ניתן לשפר את מעמדן.

למאמר המלא>>

 
 
line1   line1    
         
         
 

גיליון 3 ינואר 2015

Lexikay logo
 
      pdf iconלהורדת הגיליון המלא        דבר המערכת           קול קורא                                          לקטלוג המושגים המלא>>
line1
alef אוטונומיה
אוטונומיה התייחסותית

יפה בניה

אוטונומיה התייחסותית היא מושג הכולל פרספקטיבות מגוונות החולקות את האמונה שבני אדם אינם מבודדים אלא הם נתונים בהקשרים חברתיים, וזהותם נבנית ומתעצבת בתוך יחסים ועל ידי מכלול של גורמים חברתיים.
ההנחה הבסיסית היא שאנשים הם יצורים חברתיים המפתחים את הכושר לאוטונומיה דרך אינטראקציה חברתית עם אנשים אחרים בתנאי שקיימים תנאים רגשיים הכרחיים וקיומו של שיח על אחריותו של היחיד ביחס לאחרים שעמם הוא מעורב וביחס להקשרים החברתיים שבתוכם הוא חי.

למאמר המלא>>

 
alef אחרות
אחרות

שושנה שטיינברג

המפתח להבנת האחר טמון בהכרה ב"אחרותו". מתן לגיטימציה ל"אחרות" הוא בסיס לדיאלוג ולהבנה. זהו תהליך של הכרה ומודעות שבו אנו נדרשים לראות את מי שעומד מולנו כאדם ייחודי להקשיב לאופן שבו המציאות נראית מנקודת מבטו, לתרבותו, רצונותיו, ולשאיפותיו.



 

למאמר המלא>>

 
dalet דיוקן
דיוקן בית ספרי

טלמור פרחי

דיוקן בית ספר הנו תיאור בית ספר ממוקד תופעה. זו היא מתודולוגיה אשר נועדה לתאר מסגרות כיתתיות ואינטראקציות בין מורים ותלמידים.
הדיוקן מיועד להציע תמונה עשירה של בית הספר, והוא נבדל מן הפורטרט בכך שהוא מתמקד בשאלות מחקר ספציפיות, תוך הצבת הנחות יסוד ממוקדות בהשערות מוכוונות תאוריה.

 

 

למאמר המלא>>

line1   line1   line1
he הכלה
הכלה חינוכית

דיתה פישל

המושג הכלה מתאר פינוי מקום במטרה לאפשר לגוף אחר, נוסף להצטרף לקיים תוך קבלה משתפת המחייבת מעורבות פעילה של שני הצדדים.
הכלה חינוכית מחייבת תהליך מתמשך ומתמיד שבו הארגון, הקהילה, והמדינה בוחנים, מעדכנים ומשפרים בהתמדה את עשייתם במטרה לקדם שוב ושוב אפשרויות שיתוף וקבלת כלל חברי הקהילה תוך הערכת שונותם תוך אכפתיות ואמונה אמתית בכוחם לצאת מהקושי הזמני, להתמודד עמו בהצלחה.



למאמר המלא>>

 
he הערכה
הערכה

יהודית זמיר

הערכה היא פעולה המתבצעת רק על פעילויות, תכניות ורעיונות שנחשבים בעלי ערך, במטרה לשמור את הטוב ולהשביח את הטעון שיפור. קיימים סוגים רבים של הערכה כמו מעצבת, מסכמת, פנימית, חיצונית, מכוונת תאוריה, מכוונת ארגון לומד. תכנית ההערכה נבנית עם הלקוחות והמעריכים תוך שהם מנסחים יחד את השאלות בוחרים מודל הערכה מתאים שבעקבותיו מתוכננת תכנית ההערכה, ובה אופן איסוף הנתונים ודרכי ניתוח ופרשנות,
זו היא הערכה דיאלוגית, המושתתת על שיח מתמשך בין לקוחות ההערכה לבין המעריכים.

למאמר המלא>>

 
lamed למידה
למידה תוך שירות בקהילה

רמה קלויר

למידה תוך שירות בקהילה היא מודל המשלב למידה עיונית בכיתה עם התנסות בשירות לקהילה, צמיחה אישית ואחריות אזרחית. השירות שהקהילה מקבלת מהתלמידים מתקבל כתרומה לפיתוח המרחב הקהילתי והוא תהליך שבאמצעותו הלומד יוצר משמעות על ידי התנסות ישירה תוך מעורבות פעילה.

 




למאמר המלא>>

line1   line1   line1
mem מנותקות
מנותקות חברתית

ארנון אדלשטיין

המושג המתאר התרחקות של היחיד מן החברה עד כדי ניכור ממנה. מושג המנותקות הוא דינמי ועוצמתו נעה על טווח רחב של עוצמת המנותקות. מערכת החינוך נדרשת למצוא מענה לבני הנוער שנותקו ממנה ומהמשפחה . זהו מצב בו היחיד מתנתק מהמוסדות החברתיים המרכזיים, אך לא נותר בודד או מחוץ לחברה אלא מוצא חלופות של השתייכות לחבורה ו/או לקבוצה עבריינית.
התרחקות היחיד מהחברה נעשית מרצונו או בגלל דחייתו מהזרם המרכזי בחברה, והתחברותו אל קבוצות המצויות בשולי החברה.

למאמר המלא>>

 
mem מקום
מקום - קיץ ישראלי 2011/2014

ארנון בן ישראל

'קיץ 2011' סימן את המחאה שהתגלגלה מהמאהל של שדרות רוטשילד . ה'קיץ' שבמחאה הישראלית, קצוב בזמן, שכן מטבען של עונות השנה להתחלף ועם מחזוריות זו ניטעה הציפייה; לגשם ראשון, שיקדים ויקפל את כל האוהלים וישטוף את הפוליטי מהרחובות.
התקווה לשינוי נגוזה בקיץ 2014 ברקו השמים, רעמו התותחים וגשם של טילים ניתך על פני האדמה. קדושת ה-1 בספטמבר, הייתה להפוגה, עיבוד והיערכות כדי לשכוח את הקיץ שכאן, להתעלם מהמקום ולייבא דימויים זרים ממחוזות רחוקים.

למאמר המלא>>

 
samech סולידריות
סולידריות

ישראל שורק

סולידריות היא הביטוי ההתנהגותי המעשי לאחווה בקהילה. זו היא רשת התחושות והמתייחסת לשלומו, לרווחתו ולאושרו של כל חבר וחבר בקולקטיב, שילוב בין אהבה, דאגה, ותחושת שותפות גורל. הסולידריות מחייבת את מנהיגיה ואת מחנכיה של חברה נתונה שלא לראות במחויבות הרגשית שלה כלפי הפרטים בה כמרכיב הכרחי אלא כשותפות עמוקה אשר מתלווה אליה פעולה הכרוכה במחיר.




למאמר המלא>>

line1   line1   line1
         
         
 

גיליון 9 יוני 2018

Lexikay logo
 

      pdf iconלהורדת הגיליון המלא        דבר המערכת           קול קורא                                          לקטלוג המושגים המלא>>

line1
he הזרת המוכר
הזרת המוכר: גישה ללמידה מרחיבת משמעות

אמנון גלסנר

הזרת המוכר היא גישה באומנות שניתן לאמץ כפרקטיקה פדגוגית המרחיבה ומעמיקה את משמעות הנלמד, להעשיר את התודעה או לשנותה ולהגדיל את יכולת החשיבה היצירתית בלמידה.

למאמר המלא>>

 
heit חינוך
חינוך דליברטיבי

שלומית אורין

על מנת להכשיר תלמידים להיות אזרחים מעורבים ותורמים בחברה דמוקרטית, יש חשיבות לתרגלם במיומנות של דליברציה. שיח שוויוני מהווה בסיס לחינוך לחברה שבה לכל אדם באשר הוא, לדעותיו, להשקפותיו ולמעשיו, יש ערך.



למאמר המלא>>

 
heit חינוך
חינוך לשלום

נורית בסמן מור

חינוך לשלום הוא פרקטיקה חינוכית. נכללים בה מגוון תכניות ודרכי פעולה שמטרתן לספק ללומדים מיומנויות וערכים שעשויים לתרום ליצירת ציוויליזציה הפועלת להבטחת כל זכויות האדם לכל בני האדם. החינוך לשלום אינו זוכה בישראל לגיבוי ממשלתי, והוא נוכח אך מעט בפרקטיקה של רוב המורים. הנכחת החינוך לשלום בפרקטיקה המעשית חיונית להבטחת הביטחון והיציבות של המדינה.

למאמר המלא>>

line1   line1   line1
lamed לוח אינטראקטיבי
הלוח האינטראקטיבי ואינטראקציה
אסתר אפללו

לוח אינטראקטיבי הוא לוח אלקטרוני המחליף את הלוח הרגיל בכיתה ומאפשר לבצע מגוון מניפולציות על חומרי לימוד. במאמר נבחנת השאלה אם בכוחו של לוח אינטראקטיבי לתרום לאינטראקציה בכיתה, כמשתמע משמו.

למאמר המלא>>

 
mem ממדי מובן
ממדי המובן בשירות החשיבה היצירתית של מורים ושל תלמידים

אדוה מרגליות

מובן, הוא ההסבר שאדם מעניק למילה או לתוכן כלשהו. הסבר זה מצמצם את הפער שבין המילה לבין המשמעות שלה, ומאפשר לקיים תקשורת המבוססת על הבנה משותפת של המשמעות. ממדי המובן, מספקים מענה לשאלה "על מה מדברים" והם חלק מתורת המובן. להלן תיאור מקוצר של התורה, תיאור ממדי המובן והחלוקה שלהם לארבע קבוצות תוכן ושימושים אפשריים שלהם בהוראה ובלמידה.

למאמר המלא>>

 
ain עוני
עוני נרטיבי ועוני כלכלי

אלדד שידלובסקי

המאמר בוחן את ההבדל בין תחושות עוני סובייקטיביות לבין הגדרות עוני כלכליות, מגדיר את מושג העוני החדש ודן בסיבות לעוני, במדיניות הכלכלית הרצויה ובאתגרים החינוכיים הנובעים מהצורך להפחית את העוני.

למאמר המלא>>

line1   line1   line1
reish רגשות
עבודה רגשית

סמדר בן אשר, יערית בוקק-כהן

מורים נדרשים לבצע בעבודתם עבודה רגשית – לפעול ברוח הארגון גם כשאין הדבר תואם רגשות אותנטיים שלהם ולדכא רגשות עמוקים שלהם. עבודת רגשות מתמשכת קשורה בתשישות, בשחיקה וברצון לפרוש מהעבודה. חשיפת התופעה וקיום דיאלוג עליה יכולים לסייע למורים להתמודד עם הקושי שבעבודה רגשית המתמשכת.

למאמר המלא>>
       
line1        
         
 

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

גיליון 1 ינואר 2014

Lexikay logo
 
      pdf iconלהורדת הגיליון המלא         דבר המערכת                                                                 לקטלוג המושגים המלא>>
line1
beit בלוג
בלוג דיגיטלי

דיתה פישל

מאמרה של ד"ר דיתה פישל עוסק בפוטנציאל הטמון בהוראה בעזרת בלוג דיגיטלי המשלב בין המרחב האישי לציבורי. יתרונו של הבלוג באופיו הפחות פורמלי כבמה אישית כשהוא דומה ליומן אישי והוא מאפשר לתת ביטוי לתהליכים המתרחשים גם בין השיעורים ולשתף בהם משתתפים נוספים בקורס.

למאמר המלא>>

 
he הדרה
הדרה

ארנון אדלשטיין

מאמרו של פרופ' ארנון אדלשטיין מתמקד במושג ההדרה המכיל בתוכו כל סוג של מניעת השתתפות או לגיטימציה של יחידים שונים תוך השמת תגית ואות קלון על יחיד או על קבוצה בשל תכונה, נטייה או מעשה כלשהו המיוחסים להם. המאמר מציע דרכי התמודדות עם סוגיית ההדרה במערכת החינוכית.

למאמר המלא>>

 
zain זרימה
זרימה - Flow

ורד רפאלי

ד"ר ורד רפאלי מציגה את מושג חוויית ה'זרימה' של הלומד שבו מגיעים לשיאם עניין, ריכוז והנאה. חוויית הזרימה מתרחשת במצב שבו כישורי האדם תואמים את אפשרויות הפעולה. ומתקיים איזון בין הדרישות הנתפסות של הפעילות (האתגר) לבין היכולת או המיומנות הנתפסת על ידי הלומד.

למאמר המלא>>

line1   line1   line1
yod יצירתיות
על השיטה להערכת היצירתיות בכיתה

רמה קלויר

ד"ר רמה קלויר עוסקת בתפיסה פדגוגית המכוונת לפיתוח יצירתיות כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה וההוראה כך שיעודד תלמידים להתנסות בחשיבה יצירתית כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה שלהם וכחלק מתכנית הלימודים. הערכת למידה כזו מתבצעת על ידי התמקדות בתוצר של משימת-הביצוע מנקודות מבט שונות מתוך שכבות מידע, שיש בהם עושר של ממצאי הערכה רב ממדיים.

למאמר המלא>>

 
lamed למידה
על למידה והוראה

שלמה בק

פרופ' שלמה בק מתבונן מנקודת מבט פילוסופית על הלמידה שלא מצויה שום תיאוריה יחידה המתארת אותה בשל היותה מאופיינת במגוון תהליכים הפועלים לפי עקרונות שונים. בתהליך ההכשרה מתגבשים רעיונות חדשים ונבנות עבורם מסגרות תיאורטיות מותאמות. המחבר מציע התבוננות באחד המרכיבים הבסיסיים של הלמידה והיא חיוניות הלמידה המבוססת על "שוטטות".

למאמר המלא>>

 
lamed למידה
תחושות של למידה משמעותית והשלכותיהן לחינוך ולהכשרת מורים

אמנון גלסנר

ד"ר אמנון גלסנר עוסק בלמידה משמעותית ותחושת הערך שהיא יוצרת אצל הלומד. כדי שזו תתרחש על הלומד לגלותה בכוחות עצמו, כאשר תפקידו של המורה/המנחה לאפשר סביבת למידה ולסייע לשם כך בפיתוח ההנעה אצל הלומד תוך התנסות ופעילות.

 

למאמר המלא>>

line1   line1   line1
mem מבוכה
בשבחה של המבוכה

סמדר בן אשר

מאמרה של ד"ר סמדר בן אשר מציג את ערכה של המבוכה ביכולתה לזמן התבוננות חדשה במצבים שבהם לא מתערערות מוסכמות קודמות ומציג את המבוכה כמאתגרת לדיאלוג פתוח מנקודות מבט חדשות.

למאמר המלא>>

 
mem מערכות
גישת תיאוריית המערכות הדינמיות

חזקיה (חזי) אהרוני

ד"ר חזי אהרוני מציג את תיאוריית המערכות הדינמיות שלפיה התנהגות, למידה והתפתחות אינן נשלטות על ידי מערכת-על אחת אלא מושפעות מגורמים רבים שחלקם תלויים בסביבה וחלקם מצויים בתוך הפרט. האינטראקציה בין התהליכים הדינמיים והמפגש הסינרגטי ביניהם מאתגר את דרכי ההוראה השונות.

למאמר המלא>>

 
samech סְפָר
תרבות סְפָר – Edge culture

יהודית ברק

על השוטטות במרחב שבין העולמות השונים כותבת ד"ר יהודית ברק כשהיא מציגה מושג חדש של מרחב הסְפָר. מרחב הסְפָר הוא המקום בן ניתן לשוטט בין העולמות השונים הנפגשים בתהליך הלמידה. במרחב זה מתקיים דיאלוג מתמיד בין המרחבים האישי והמקצועי הפרטי והקבוצתי.

למאמר המלא>>

line1   line1   line1
kuf קול
קול ובחירה בהכשרה להוראה

לאה קוזמינסקי

מאמרה של פרופ' לאה קוזמינסקי עוסק בבחירה באמצעות קולו של הלומד המאפשר להשפיע באופן משמעותי על הלמידה ואופייה תוך דיאלוג השומר על האיזון העדין בין מתן "קול", בחירה ואוטונומיה לפרט לבין השמירה על הצרכים והזכויות של שאר חברי הקהילה, ובכלל זה גם סגל ההוראה. דרך ההתנסות בשיתוף וההקשבה ההדדית ניתן לבטא צרכים אישיים, לזהות מכשולים ולקבל החלטות מתוך תחושת אחריות ומחויבות משותפת של הסטודנטים והמרצים לתהליך הלמידה.

למאמר המלא>>

       
line1        
         
         
 

 

 

דבר המערכת גיליון 1 ינואר 2014

Lexikay logo
 

ראשית דבר   
בשנת השישים למכללת קיי אנחנו חוגגים את העלאתו לאוויר של לקסי-קיי, כתב העת הלקסיקלי המקוון שלנו. ייחודו אינו רק בתבניתו כלקסיקון מושגים ובהופעתו בגרסה אלקטרונית ומתפתחת אלא הוא מתאפיין בהיותו הקשרי ועוסק בליבת הסוגיות המעסיקות אותנו כמכשירי מורים - סוגיות של הוראה, חינוך וחברה. לקסי-קיי מדגים הבניית ידע תוך עיון, ערעור ודיון והוא מהווה במה להשמעת הקול המקצועי של אנשי חינוך במכללת קיי ומחוצה לה. במקרה של לקסי-קיי, הריבוי יהיה אחד מביטויי ההצלחה שלו ואני מקווה שירבו בו המושגים והשיח שהם יעוררו. תודה רבה לד"ר סמדר בן אשר, העורכת הראשית של כתב העת וכן לחברי המערכת שלצִדה.

פרופ' לאה קוזמינסקי, נשיאה, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, באר שבע

line1

לקסי-קיי דבר המערכת

לקסי-קיי הוא כתב עת מקוון של לקסיקון בהתהוות. כל מאמר בכתב העת מעמיד במרכז מושג בתחום ההוראה, החינוך והחברה באופן המציג אותו באמצעות הגדרתו מחדש, חיבורו לשדה העבודה החינוכית והדגמת הרלוונטיות שלו. אך טבעי הוא כי בעולם מתחדש ודינמי הצגת מושג מוכר באור אחר פותח מקום לדיון, לשאלות, לעתים לעימות או לאימות ובכל מקרה מהווה הזדמנות לעיון מחודש. עצם בחירת המושג על ידי הכותב, דרך הצגתו, הסבר תאורטי והשלכות פדגוגיות, מהווים עדות לשאלה חדשה המוצגת בפניי הקורא ומציבה אתגר ללמידה חדשה.

הבחירה להוציא לאור כתב עת לקסיקלי מקוון מביאה לידי ביטוי שלוש מגמות:

התמודדות אקטיבית של מחשבה פדגוגית מעמיקה המאתגרת את הידע הקיים ומחברת אותו להבנות מתחדשות תוך בניית משמעות מותאמת לעולם הערכי הנמצא בבסיס יצירתה של חברה הומניסטית פלורליסטית ומציאות משתנה המחייבת התאמה והסתגלות אליה באמצעות שינוי דפוסי עבודה ובנייה יצירתית של פדגוגיה חדשנית.

ארגון ידע באמצעות סידורו במבנה מוכר, כמו במילון ובאנציקלופדיה, הוא נוח למשתמש ולמעיין בו. הגבלת היקף המאמר מחייבת צמצום ומיקוד והיא מאפיינת ערך לקסיקלי בשונה ממאמר המתפרסם בכתב עת מקצועי. בעייתי

במה פתוחה כתב עת מקוון מהווה במה פתוחה למרצים ולסטודנטים ממכללת קיי וממוסדות אחרים להשכלה גבוהה וכן לאנשי מקצוע ולקורא המתעניין והרוצה להרחיב אופקיו, בכל מקום בו הוא נמצא במרחב ציבורי שבו הידע הפרופסיונאלי נגיש והתקשורת אינה חוצה באופן היררכי בין קבוצות אלא מחברת ומקשרת ביניהן.

כתב העת לקסי-קיי יוצא לדרך בשנת השישים למכללה ומבטא רוח מתחדשת בצד שמירה וביסוס היסודות החינוכיים של המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. הלקסיקון עתיד להופיע פעמיים בשנה [בשני גיליונות] ולבנות בכך מאגר מתרחב של ערכים ומושגים שיוצגו בו.

גיליון מספר 1 כולל עשרה מאמרים קצרים, הדנים במושגים הבאים:

למידה והוראה, תרבות הספר, למידה משמעותית, קול ובחירה, הערכה יצירתית, תאוריית המערכות הדינמיות, זרימה, מבוכה, בלוג דיגיטלי והדרה. להלן תובא סקירה קצרה של תוכן המאמרים בסדר בו נושאיהם שלובים ומתקשרים האחד לשני. קריאת המאמרים בלקסיקון המקוון יכולה להיעשות כמובן בכל סדר שהקורא יבחר בו.

פרופ' שלמה בק מתבונן מנקודת מבט פילוסופית בלמידה. למידה לשיטתו אינה מעוגנת בתאוריה יחידה בשל היותה מאופיינת במגוון תהליכים הפועלים לפי עקרונות שונים. בתהליך ההכשרה מתגבשים רעיונות חדשים ונבנים עבורם מסגרות תאורטיות מותאמות. המחבר מציע התבוננות באחד המרכיבים הבסיסיים של הלמידה והיא חיוניות הלמידה המבוססת על "שוטטות". על השוטטות במרחב שבין העולמות השונים כותבת ד"ר יהודית ברק בהציגה מושג חדש של "מרחב הסְפָר". מרחב זה מבוסס על השונות שבין המשתתפים ועל האינטראקציות המתהוות בין העולמות השונים הנפגשים בתהליך הלמידה; המחברת עוסקת בדיאלוג מתמיד בין המרחבים האישי והמקצועי הפרטי והקבוצתי. הדיאלוג מאפשר תהליכים פתוחים ומרובי אפשריות אשר מהלכם אינו מותנה בהתקדמות במסלולים מוגדרים ומסומנים מלכתחילה. זה הוא "מרחב נוודי" (nomadic space), המאפשר ללומד להתבונן במלוא המורכבות של סביבת הלמידה כתהליך חברתי מסתעף שאינו ליניארי, המתפתח בדרכים רבות ולכיוונים שונים. ד"ר אמנון גלסנר עוסק בלמידה משמעותית ובתחושת הערך שהיא יוצרת אצל הלומד. כדי שזו תתרחש, על הלומד לגלותה בכוחות עצמו, כאשר תפקידו של המורה או המנחה לאפשר סביבת למידה ולסייע לשם כך בפיתוח ההנעה אצל הלומד תוך התנסות ופעילות. מאמרה של פרופ' לאה קוזמינסקי עוסק גם הוא בבחירה באמצעות קולו של הלומד המאפשר להשפיע באופן משמעותי על הלמידה ואופייה תוך דיאלוג השומר על האיזון העדין בין מתן "קול", בחירה ואוטונומיה לפרט לבין השמירה על הצרכים והזכויות של שאר חברי הקהילה ובכלל זה גם סגל ההוראה. דרך ההתנסות בשיתוף וההקשבה ההדדית ניתן לבטא צרכים אישיים, לזהות מכשולים ולקבל החלטות מתוך תחושת אחריות ומחויבות משותפת של הסטודנטים והמרצים לתהליך הלמידה. ד"ר רמה קלויר עוסקת בתפיסה פדגוגית המכוונת לפיתוח יצירתיות כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה וההוראה, כך שיעודד תלמידים להתנסות בחשיבה יצירתית כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה שלהם וכחלק מתכנית הלימודים. הערכת למידה כזו מתבצעת תוך התמקדות בתוצר של משימת-הביצוע מנקודות מבט שונות מתוך שכבות מידע, שיש בהן עושר של ממצאי הערכה רב ממדיים. ד"ר חזי אהרוני מציג את תאוריית המערכות הדינמיות שלפיה התנהגות, למידה והתפתחות אינן נשלטות על ידי מערכת-על אחת אלא הן מושפעות מגורמים רבים שחלקם תלויים בסביבה וחלקם מצויים בתוך הפרט. האינטראקציה בין התהליכים הדינמיים והמפגש הסינרגטי ביניהם מאתגר את דרכי ההוראה השונות. ד"ר ורד רפאלי מציגה את מושג חוויית ה'זרימה' של הלומד שבו מגיעים לשיאם עניין, ריכוז והנאה. חוויית הזרימה מתרחשת במצב שבו כישורי האדם תואמים את אפשרויות הפעולה, ומתקיים איזון בין הדרישות הנתפסות של הפעילות (האתגר) לבין היכולת או המיומנות הנתפסת על ידי הלומד. מצב הפוך של תקיעות ומבוכה מתואר במאמרה של ד"ר סמדר בן אשר. המאמר מציג את ערכה של המבוכה ביכולתה לזמן התבוננות חדשה במצבים שבהם לא מתערערות מוסכמות קודמות והכותבת מציעה לראות את המבוכה כמאתגרת לדיאלוג פתוח מנקודות מבט חדשות. ד"ר דיתה פישל כותבת על הפוטנציאל הטמון בהוראה בעזרת בלוג דיגיטלי המשלב בין המרחב האישי לציבורי. יתרונו של הבלוג באופיו הפחות פורמלי כבמה אישית, כשהוא דומה ליומן אישי והוא מאפשר לתת ביטוי לתהליכים המתרחשים גם בין השיעורים ולשתף בהם משתתפים נוספים בקורס. פרופ' ארנון אדלשטיין מתמקד במושג 'ההדרה' המכיל בתוכו כל סוג של מניעת השתתפות או לגיטימציה של יחידים שונים תוך השמת תגית ואות קלון על יחיד או על קבוצה בשל תכונה, נטייה או מעשה כלשהו המיוחסים להם. המאמר מציע דרכי התמודדות עם סוגיית ההדרה במערכת החינוכית.

כל המאמרים בכתב העת עברו שיפוט כפול של שני עמיתים סוקרים. את המאמרים בגיליון הנוכחי קראו: ד"ר הדסה אילנברג, מירב אסף, ד"ר יהודית ברק, ד"ר אביבה כהן, ד"ר דיתה פישל, דר' תובל סמדר וכן חברי המערכת: ד"ר חזי אהרון, פרופ' שלמה בק, ד"ר אמנון גלסנר, פרופ' לאה קוזמינסקי, ד"ר רמה קלויר, ד"ר גילה קציר, פרופ' ענת קינן וד"ר ורד רפאלי.

אני מודה לד"ר אולזן גולדשטיין ראשת רשות המחקר שכתב העת הנוכחי מהווה עוד חלק בפעילותה המבורכת של רשות המחקר במכללת קיי, לחברי המערכת שיחד טוו את רעיון כתב העת בקווי המתאר המקוריים והיצירתיים של תעודת הזהות שלו.

תודה לד"ר עדית שר על עריכת הלשון, למיכל סטריער על עיצוב כתב העת ושילובו ב"כיכר הידע" שבאתר מכללת קיי ולאורית ואזנה על הטיפול בעיצוב הגרפי של לוגו כתב העת הלקסיקלי.

מערכת כתב העת מזמינה את סגל המרצים במכללה, סטודנטים ואורחים לשלוח מאמרים לפרסום בלקסי-קיי. הנחיות מפורטות מפורסמות ב"קול קורא" המתפרסם באתר המכללה.

קריאה נעימה
ד"ר סמדר בן אשר, עורכת ראשית