60 שנה בשביל החינוך

תערוכה הסטורית

לתערוכה היסטורית - סדנת סמ"ל - לחצו כאן

 
 

קו הזמן - מן העבר לעתיד

תולדות המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר-שבע

ציוני דרך

   
   

1951
בשנת 1951 פנה שר החינוך פרופ' בן ציון דינור לתלמידו בעבר אריה סימון, מורה ומחנך בכפר הנוער "בן שמן", בקריאה לרדת לנגב ולייסד בית מדרש למורים בבאר-שבע.

1952
במאי 1952 קיים דינור סימפוזיון, בהשתתפות מחנכים ואנשי ציבור והקדישו לשאלת הכשרת המורים בבתי הספר היסודיים.

1953
בקיץ 1953, נכנס לתוקפו חוק חינוך ממלכתי תשי"ג, ובעקבותיו חולק מינהל החינוך היסודי בין שישה מחוזות. האחריות על מחוז הדרום - מקריית מלאכי ועד אילת - הוטלה על כתפיו של אריה סימון.

בשנת 1953, משרד החינוך אישר לשלושים מורים מבאר-שבע, מאשקלון ומרחבי הנגב להשתלם במשך שנה בתנאי פנימייה ובשכר, על מנת שיחזרו לכפריהם וימשיכו במלאכת החינוך.

1954
ראשיתה של מכללת קיי כ"מדרשה חד- שנתית למורי כפר בנגב", נוסדה בשנת תשט"ו (1955/1954), בשלהי תקופת העלייה ההמונית לישראל, נפתחה בשכונת משקֵי-עזר בבאר-שבע מדרשה חד-שנתית למורי כפר בנגב.

1955
שנת הלימודים תשט"ו (1955/1954) נסגרה המדרשה ומִבניה נמסרו לבית הספר לחינוך מיוחד "שורשים", בהנהלת פרץ אוריאלי. המפעל האדיר של אריה סימון, שנפתח לאחר קשיים כה רבים, נסגר שנה אחת לאחר פתיחתו.

1957
בפרוס שנת הלימודים תשי"ח (1958/1957), שנתיים לאחר סגירתה של המדרשה החד שנתית למורי כפר, נפתחה בשכונה ה בבאר-שבע - המדרשה הממלכתית לחינוך בנגב. המדרשה נפתחה ביוזמתו של עמי אסף, סגנו של שר החינוך והתרבות זלמן ארן, בשיתוף עם הסוכנות היהודית.

בשנת 1957, משרד החינוך החליט לפתוח מחדש את המדרשה להכשרת מורים בבאר-שבע, כדי שתענה על צורכי האזור ותוכשר במיוחד לקליטת העלייה. הביצוע והמימוש הוטל על כתפיו של אריה סימון.

במשך שנתיים ניהל אריה סימון את המדרשה בשכונה ה והכשיר להוראה שני מחזורים של תלמידים (בחורים ובחורות בני 35-22, יוצאי ארבע עשרה גלויות, וכל אחד משני המחזורים נפתחו שתי כיתות: כיתה אחת לתלמידים מתקדמים וכיתה שנייה לעולים חדשים ובהם מאה וארבעים בוגרים.

1959
במהלך שנת הלימודים תשי"ט החליט משרד החינוך להפוך את המדרשה למורים בבאר-שבע למוסד של קבע בבירת הנגב, ואישר את בנייתם של שני בניינים מרווחים, שהוקמו על פי צרכיה: בניין למינהלה ולכיתות הלימוד (קומה אחת) ובניין לפנימייה (שתי קומות). הבניינים הוקמו בשכונה ג.

1959/1960
בפרוס שנת הלימודים תש"ך (1960/1959), פתח דוד טוביהו, ראש העיר, את ישיבת מועצת העיר בברכה לעיר באר-שבע על פתיחת קריית החינוך החדשה, שנבנתה בשכונה ג. זו כללה בית ספר תיכון ומדרשה למורים - מוסד להשכלה על-תיכונית.

החל משנת הלימודים תש"ך עברה הכשרת עובדי ההוראה במדרשה בבאר-שבע שינוי משמעותי, שהתבטא בשלושה תחומים: הארכת ההכשרה משנה לשנתיים וקבלת תעודה של מורה מוסמך; הארכת העבודה המעשית מיום בשבוע ליומיים בשבוע, שינוי בהרכב התלמידים.

1961
בשנת 1961 החלה טובה פוביצר במילוי תפקידה כמנהלת הסמינר.

בשנת 1961 מינה אבא אבן, שר החינוך והתרבות, ועדה ציבורית לבדיקת בעיות הכשרת מורים לחינוך היסודי, שכונתה "ועדת דושקין", על שמו של היו"ר פרופ' א"מ דושקין.

1962
בשנת הלימודים תשכ"ג, 1 בספטמבר 1962, נפתח בסמינר בבאר שבע, שתי מכינות פדגוגיות (כיתות י"א-י"ב). במסגרת מפעל זה נכלל גם פרויקט המחוננים מיישובי הפיתוח ומשיכוני העולים החדשים פרוייקט המחוננים מישובי הפיתוח ומשיכוני העולים החדשים.

1964/1965
בשנת הלימודים תשכ"ד (1965/1964) הגיע מספרם של תלמידי הסמינר למאה.

1966-1968
בשנים 1968-1966, התנהל במקביל לכיתת המורים-העולים שהוכשרו להוראה במדרשה למורים במרכז הקליטה בבאר-שבע, סמינר נוסף להכשרת מורים-עולים, בניהולה של שרה בץ.

משרד החינוך החליט לאחר שנתיים בלבד, לסגור את הסמינר של שרה בץ ולאחדו עם הסמינר של טובה פוביצר, במגמה למנוע כפילויות ולאחד כוחות הוראה. החל משנת 1968 הוכשרו מורים-עולים בסמינר של טובה פוביצר בלבד.

1970
ב-31 באוגוסט 1970, המכינות הפדגוגיות, שהביאו מדי שנה עשרות בני נוער מכל רחבי הארץ, נסגרו בהוראת משרד החינוך, והפנימייה על שלוש קומותיה, התרוקנה ברובה.

1971
בשנת 1971 הוקמה "הוועדה לבדיקת הבעיות הפדגוגיות הקשורות בניהולם ובהפעלתם של המוסדות להכשרת מורים וגננות", בראשותו של עמנואל יפה. בעקבות "ועדת יפה" ואחרי דיונים שנערכו במועצה להשכלה גבוהה בישראל, אושרו העקרונות של "האקדמיזציה של הסמינרים" והוסכם על הענקת מעמד של מכללות לחינוך לסמינרים המובילים בארץ, שהלימודים בהן יימשכו שלוש שנים תוך כוונה להוסיף שנה רביעית של עבודה מודרכת (סטאז').

משרד החינוך הקים בשנת 1971 ועדה, שתפקידה היה לבחון את תפקודם של המוסדות להכשרת מורים. לאחר לימוד הנושא, הציעה הוועדה, שמוסדות אלה יעניקו לבוגריהן תואר אקדמי של "בוגר" (B.Ed.), שיאפשר להם להמשיך בלימודיהם לקראת התואר השני והשלישי באוניברסיטאות.

בשנת הלימודים תשל"ב (1972/1971), החל ד"ר הלווינג במילוי תפקידו כמנהל. ד"ר הלווינג הצליח לקדם את הסמינר, ולהתאימו למגמות האקדמיות שנקבעו על ידי משרד החינוך.

בשנת 1972 איישו את הפנימייה תשעים ואחד תלמידים, ושני מדריכים (במשרה אחת) היו אחראים עליהם ועל הפעילות החברתית-התרבותית שהתנהלה בין כתליה.

1974
בשנת 1974 הקים ד"ר הלווינג הנהלה אקדמית, שהייתה מורכבת מבעלי התפקידים הבאים: סגן מנהל, אחראי לענייני התלמידים (דיקן סטודנטים), מרכז הוראה ומרכז הדרכה.

החל משנת הלימודים תשל"ד יושמה תכנית לימודים של שלוש שנים לשם קבלת התואר מורה בכיר במסלולים: גיל רך, מורים כוללים, חינוך מיוחד, חטיבת ביניים, ציור ואמנות.

1975
בשנת הלימודים תשל"ו (1976/1975) הקים ד"ר הלווינג את המסלול הבדווי ובכך נוצרה לראשונה בתולדות מדינת ישראל מסגרת מסודרת להכשרת מורים בדווים למגזר הבדווי בנגב.

פרופ' עארף אבו רביעה הקים את המסלול הבדווי ועמד בראשו מיומו הראשון עד שנת 1983, עת התמנה לעוזר מפקח במשרד החינוך.

כתוצאה מפעילותו הנמרצת של ד"ר הלווינג נתקבלה בשנת הלימודים 1975/1974 הודעה מאלעד פלד, מנכ"ל משרד החינוך, כי בית המדרש הממלכתי למורים ולגננות קיבל מעמד של "מכללה בדרך". מעתה הלימודים יימשכו שלוש שנים ובסיומם תוענק ללומדים תעודת מורה בכיר.

1976
ד"ר הלווינג סיים את תפקידו בסוף שנת הלימודים תשל"ו (אוגוסט 1976).

בשנת הלימודים תשל"ז (1976) התמנה ד"ר בראון למ"מ מנהל הסמינר. במשך שנתיים שימש כממלא מקום.

בשנת הלימודים תשל"ז, מסלולי הלימוד במכללה התחלקו לשני סוגים: האחד, מסלולים לתואר מורה מוסמך, הסטודנטים במסלולים אלה נדרשו ללמוד שנתיים לשם קבלת התואר מורה מוסמך. והשני, מסלולים לתואר מורה בכיר, הסטודנטים שלמדו במסלולים אלה נדרשו ללמוד שלוש שנים לשם קבלת התואר מורה בכיר.

1978
בשנת 1978, נפתחו לראשונה בבאר-שבע שני קורסים דו שנתיים: האחד למורים מוסמכים והשני לגננות מוסמכות. שניהם העניקו את התואר מורה בכיר / גננת בכירה.

בשנת הלימודים תשל"ט (1979/1978) נתמנה ד"ר בראון למנהל בפועל, לאחר שנבחר על ידי ועדת מכרזים.

1979
בשנת 1979 נפתח קורס דו שנתי למורים מוסמכים בחינוך המיוחד, שהקנה תואר מורה בכיר, ועליו הייתה אחראית ציפי שכטר, מתוקף תפקידה כאחראית על ההשתלמויות בסמינר.

החל משנת הלימודים תשל"ט, הקדישו יום בשבוע לפעילויות שונות: ביקורים בתיאטרון ובמוזיאונים, האזנה להרצאות בנושאים שונים, צפייה בסרטים וכן טיולים וסיורים לימודיים: סיורים פדגוגיים, סיורים מקצועיים וסיורים עם מדריכי החברה להגנת הטבע.

1981
בדצמבר 1981 נבחרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה "ועדת קבע למסלולים אקדמיים במוסדות להכשרת עובדי הוראה", בראשותו של פרופ' יוסף דן, וזו ניסחה דגם-מנחה לתכנית לימודים לתואר בוגר בהוראה, שהתפרסם בכסלו תשמ"ב.

1982
בשנת תשמ"ב עברה ה"מכללה בדרך", על כל עשרים ואחת כיתותיה, למשכנה החדש והמפואר בשכונה ד, בפאתיה הצפוניים של העיר באר-שבע, ושמה הוסב מ"בית המדרש הממלכתי למורים ולגננות" ל"מכללה לחינוך ע"ש קיי".

1983
בשנת 1983 התמנתה גב' רבקה בן יעקב, לנהל את המכללה.

1984
בפברואר 1984, הקימה רבקה בן יעקב, מרכז להשתלמויות עובדי הוראה.

בשנת 1984, החלה קבוצה של עשר בנות בדואיות ללמוד ולהתמחות בהוראה לגן הילדים בהדרכת המדריכה הפדגוגית גאולה ליבוביץ.

1985
בשנת 1985, התחילה הבנייה של מתקני הספורט בשטח מכללת קיי. לימודי התאוריה התקיימו בקיי ואילו הפעילות הספורטיבית נמשכה עדיין במוסד הישן.

1986
בשנת 1986 הועברה כל הפעילות, הלימודית והספורטיבית, למכללת קיי.

תהליך האיחוד של בית המדרש לחינוך גופני עם מכללת קיי שהחל בשנת 1983 הסתיים סופית בשנת 1986, ובכך הפך בית המדרש למכון לחינוך גופני במכללת קיי.

בשנת תשנ״ה הוקמה העמותה לקידום פרוייקטים בחינוך, תרבות וספורט שליד מכללת קיי.

1988
לאחר מותה של אלי פרידמן, בשנת 1988, הוחלט לקרוא למכון על שמה: "המכללה לחינוך ע"ש קיי באר-שבע המכון להכשרת מורים לחינוך גופני מיסודה של ד"ר אלי פרידמן ז"ל."

1992
בשנת 1992, לאחר תשע שנות ניהול, פרשה רבקה לגמלאות.

1991/1992
בשנת הלימודים תשנ"א (1992/1991) נפתח מסלול גיל רך (גן וכיתות א-ב).

1993
בשנת הלימודים תשנ"ג (1993/1992) נתמנה ד"ר שלמה בק לתפקיד ראש המכללה.

מיד עם בואו של ד"ר שלמה בק למכללה, החל שלמה בהאצת תהליך האקדמיזציה.

בשנת 1993, מנתה המכללה כאלף סטודנטים, שלמדו במסלולי הכשרה עיוניים ומקצועיים ועוד כשמונה מאות סטודנטים שלמדו במרכז המחוזי להשתלמות ולהדרכה לעובדי הוראה ובמכינות הקדם אקדמיות, ולמעלה ממאתיים אנשי סגל.

ב-6 במאי 1993 שלח דב אייזין, מנהל הגף להכשרת מורים, בקשה למכלול מכללת קיי למועצה להשכלה גבוהה.
תהליך האקדמיזציה (להלן: מכלול) התבצע בשלושה שלבים: 1. בקשת היתר 2. תקופת ההיתר 3. תקופת ההכרה.

ב-19 במאי 1993 שלח שלמה בק למועצה להשכלה גבוהה "בקשה לקבלת היתר לקיים מוסד להשכלה גבוהה והכרה להעניק תואר B.Ed.".

בחודש מאי 1993 הוגשו התכניות הראשונות לאישור המועצה להשכלה גבוהה. הן כללו את התכניות המסלוליות של ההכשרה להוראת גננות (מלידה עד גיל 5), לגיל הרך (גן, א-ב), לבית הספר היסודי (ג-ו), לחטיבת הביניים בהתמחויות ביולוגיה-כימיה, מתמטיקה ואנגלית, לחינוך מיוחד ולחינוך הגופני.

בחודש אוקטובר 1993 הוסיפה המכללה לבקשה לקבל היתר אקדמי גם לתכנית לימודים הומניסטית לחטיבת ביניים, בהתמחויות גיאוגרפיה, לשון וספרות.

בשנת 1993 מינה אמנון רובינשטיין, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, שתי ועדות בודקות: האחת כללית, בראשותו של פרופ' נחמיה לב ציון; והשנייה לחינוך הגופני, בראשותו של פרופ' הלל רסקין. על שתי הוועדות הוטל לבדוק את בקשת המכללה "לקבל היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה לקראת תואר בוגר בהוראה במסלולים: גננות והגיל הרך, בית הספר היסודי, חטיבת ביניים, החינוך המיוחד, והחינוך הגופני."

1995
בפברואר 1995, הגישה הוועדה הבודקת דו"ח מסכם למועצה להשכלה גבוהה, שבו המליצה "פה אחד על מתן היתר למכללה לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה." הוועדה המליצה למנות "ועדה מלווה", אשר תפקידה יהיה לעקוב אחר "איכות ההפעלה של תכניות הלימודים בשנת תשנ"ו, המשך הפיתוח וההצטיידות של המעבדות, המשך שיפור רמת הסגל האקדמי על ידי עידודם של מורים בעלי תואר שני ללמוד לתואר שלישי."

בפברואר 1995 המליצה הוועדה הבודקת של המסלול לחינוך גופני, על מתן היתר "לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולקיימו במסלול לחינוך גופני".

בעקבות מתן ההיתר, פתחה המכללה בשנת תשנ"ו את לימודי שנה ד לתלמידיה הסדירים, ופורסם לראשונה ידיעון למכללה.

בשנת 1995, הוועדה המלווה הגישה המלצותיה למועצה להשכלה גבוהה: "להעניק הכרה (הדגשה במקור) למכללת קיי ולהסמיכה להעניק תואר אקדמי "בוגר בהוראה" (B.Ed) במסלולים: גננות, מורים וגננות (גן כיתות א-ג), בית הספר היסודי (כיתות ג-ו), חטיבת ביניים (בהתמחויות כימיה, ביולוגיה, פיזיקה-מתמטיקה, מחשבים, לשון, ספרות, מקרא, גיאוגרפיה, יהדות) והחינוך המיוחד (בין מסלולי)."

1996
ב-18 בנובמבר 1996 התבשר ד"ר שלמה בק, על ידי זבולון המר, שר החינוך והתרבות, כי "ממשלת ישראל בישיבתה מיום ד' בכסלו התשנ"ז 15.11.1996, החליטה לאשר את החלטת המועצה להשכלה גבוהה מיום 16.07.1996, להעניק הכרה למכללת קיי ולהסמיכה להעניק תואר אקדמי "בוגר בהוראה". [...] הממשלה החליטה איפוא, ע"פ סעיף 10 לחוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח - 1958, להכיר במכללה לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע כמוסד להשכלה גבוהה."

1997
המוסד להשכלה גבוהה העניק, ב-7 ביולי 1997, תואר "בוגר בהוראה" (B.Ed) במסלול לחינוך הגופני."

ב-18 ביוני 1997 העניקה המועצה להשכלה גבוהה הסמכה גם להתמחות בהיסטוריה.

1998
ביום 28 באפריל 1998 חתם עזר וייצמן, נשיא המדינה, על תעודת ההכרה, ובזה הסתיים למעשה תהליך שנמשך כשלוש שנים, שבסיומו הוכרה המכללה כמוסד להשכלה גבוהה.

בעקבות ההכרה נפתחו לימודי שנה ד גם לתלמידי המשך (מורים בפועל) והוקמה במכללה היחידה לתכניות מיוחדות וללימודי המשך בניהולה של ד"ר טלי בן ישראל. היחידה ריכזה את הטיפול בהסבת אקדמאים להוראה ובהרחבת ההסמכה למורים בפועל.

ב-9 ביוני 1998 התקיים הטקס הראשון של מקבלי תואר B.Ed.

במארס 1998 פנתה המכללה אל המועצה להשכלה גבוהה בבקשה לפתוח תכנית לימודים אקדמית באמנות ולהסמיכה להעניק לבוגריה תואר אקדמי ראשון באמנות בכמה מן המסלולים: הכשרת מורים לאמנות בבתי הספר היסודיים (כיתות א-ו), בחטיבת הביניים (כיתות ז-ט) ובבתי ספר תיכוניים (כיתות י-י"ב).

באוגוסט 1998 מונתה ועדה לבדיקת בקשות של מכללות להכשרת עובדי הוראה לפתוח תכניות לימודים אקדמיות באמנות, ביניהן גם מכללת קיי.

בכסלו תשנ"ט (נובמבר 1998), הגישה ד"ר שרה זיו, מנהלת האגף להכשרה ולהשתלמות עובדי הוראה, לעו"ד נפתלי ויטמן, מזכיר המועצה להשכלה גבוהה, את קווי היסוד ללימודי תואר שני אקדמי מקצועי (M.Ed) במכללות לחינוך.

1999
ביולי 1999, אימצה המועצה להשכלה גבוהה את המלצת הוועדה הבודקת בראשותו של פרופ' דורצ'ין והחליטה לאשר למכללה לפרסם את דבר תכנית הלימודים האקדמית באמנות, על כל מסלוליה.

בשנת 1999 הוקם המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות (מיח"ם), על מנת לסייע בפיתוח "ערכות למידה מתוקשבות" וללוות את תהליכי הלמידה המתוקשבת של מרצים וסטודנטים במכללה ושל אנשי חינוך ומורים בבתי הספר.

2000
בדצמבר 2000 מונתה ועדה, בראשותו של פרופ' אריה לוין מהאוניברסיטה העברית, לבדוק את הבקשה לפתוח מסלולים להכשרה להוראה במגזר הבדווי לקראת קבלת תואר "בוגר בהוראה".

בינואר 2000 התקבלה הענקת תואר "בוגר בהוראה" בתכנית הלימודים להוראת הערבית כשפה שנייה.

בינואר 2000, המכללה החליטה לפתוח תכנית לימודים אקדמית בהתמחות לחינוך מיוחד במסלולים לגיל הרך, לבית הספר היסודי ולחטיבת הביניים.

2001
ב-14 בפברואר 2001 הודיעה ריקי מנדלצויג, סגן מזכיר המועצה להשכלה גבוהה, כי המועצה להשכלה גבוהה מאשרת למכללה לחינוך ע"ש קיי לערוך תוספת מבנית לתכניות לימודים, שבה הוסמכה המכללה להעניק תואר אקדמי "בוגר בהוראה" כך שתלמידי המסלולים לגיל הרך, בית הספר היסודי וחטיבת הביניים יוכלו לבחור 24-18 ש"ש מלימודי המסלול לחינוך המיוחד (על פי מאפיינים גיליים ודיסציפלינריים רלוונטים) כאחת מההתמחויות במסלול.

בשנת 2001 הוקם המרכז להורות ולמשפחה.

2002
באפריל 2002 החליטה המועצה להשכלה גבוהה "להיענות לבקשת המכללה לחינוך ע"ש קיי ולאשר את פרסום דבר תכנית הלימודים האקדמית להכשרת מורים בחינוך בלתי פורמלי לתואר אקדמי "בוגר בהוראה", לרשום אליה תלמידים ולהתחיל את הלימודים בה."

בשנת הלימודים תשס"ג (2003/2002) קיבל המסלול להכשרת מורים בחינוך בלתי פורמלי את ההכרה.

בשנת הלימודים תשס"ד (2004/2003) החלו מורים במסלול להכשרת מורים ללמוד לתואר B.Ed בחינוך.

בשנת 2002, מכללת קיי הקימה ועדה לענייני התואר השני, בראשותה של ד"ר לאה קוזמינסקי, שדנה בנושא וגיבשה עקרונות כלליים לבניית התכנית. נכתבה הצעת טיוטה לתכנית לימודים ייחודית בתחום ייעוץ בחינוך: "שיח במערכת חינוך רב תרבותית".

2003
ביולי 2003 החליטה המועצה להשכלה גבוהה "להיענות לבקשת המכללה לחינוך ע"ש קיי ולאשר לה לפרסם את דבר פתיחתו של מסלול אקדמי נפרד להכשרת מורי הגיל הרך ובית הספר היסודי למגזר הבדווי לקראת תואר "בוגר בהוראה".

בשנת הלימודים תשס"ג (2003/2002) קיבל המסלול הבדואי את ההכרה, ובשנת הלימודים תשס"ד (2004/2003) החלו מורים במסלול הבדווי ללמוד לתואר B.Ed בחינוך.

בישיבת המועצה האקדמית של המכללה, מיום 21.01.2003, אושרה תכנית לימודים ייחודית בתחום ייעוץ בחינוך: "שיח במערכת חינוך רב תרבותית" והועברה לאישור למועצה להשכלה גבוהה.

בשנת תשס"ב יצא פרופ' בק לשנת שבתון וד"ר אסתר גוסרסקי מלאה את מקומו.

2004
בשנת הלימודים תשס"ג נפתח בית ספר ייחודי לגמלאים" ( תרשיש" - בית ספר לגמלאים), המבוסס על הרעיון של "גמלאים מלמדים גמלאים".

2007
במארס 2007 החלו לימודי התואר השני במכללה, בתכנית ייעוץ חינוכי.

2010
בדצמבר 2010, סיים פרופ' שלמה בק את תפקידו כנשיא המכללה.

2011
בשנת הלימודים תש"ע, ינואר 2011, התמנתה פרופ' לאה קוזמינסקי לתפקיד נשיאת המכללה.

בינואר 2011, יצא לאור הגיליון הראשון של מגזין "קולות"- המגזין עוסק בענייני חינוך וחברה. המגזין יוצא לאור פעמיים בשנה והוא סוקר את העשייה במכללה מזווית אקדמית המבוססת על שאלות לדיון.

בשנת 2011, הוקם המרכז לחקר הוראת השפה הערבית ותרבותה ע״ש איברהים עדנאן. מטרת המרכז לשפר את הוראת השפה הערבית במסגרת ההכשרה להוראה לפתח מצוינות בשפה ובספרות הערבית אצל סטודנטים המתכשרים להוראה, לקדם התפתחות מקצועית של מורים כמומחים להוראת השפה הערבית ולעודד מחקר בהוראת השפה הערבית.

2012
במארס 2012 הוקמה "אכסניית לשון", זהו מרכז ידע על-מכללתי ללמידה, לייעוץ ולהכוונה בענייניי לשון בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.

ביוני 2012, הוקם מרכז קורן לקירוב לבבות בין סטודנטים יהודים ובדואים.

בשנת 2012, הוקמה המועצה הירוקה והמרכז לקיימות.

2013
באוקטובר 2013, נפתחה תכנית תואר שני בחינוך גופני וספורט לקהילות בהדרה, 2013.

בישיבתה ביום 23.7.2013 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה את ההחלטה להעניק למכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, הסמכה קבועה לתכנית הלימודים לתואר שני ( M.Ed ) בייעוץ חינוכי.

בישיבתה ביום 23.7.2013 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה את ההחלטה להעניק למכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, הסמכה קבועה לתכנית הלימודים לתואר שני ( M.Ed ) בלמידה והוראה.

בשנת 2013, מכללת קיי בשותפות עם מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם נענתה לקול קורא של האיחוד האירופי בנתיב TEMPUS (Trans-European Mobility Program for University Studies) להגשת הצעות לתקצוב מחקר. המכללה שיתפה פעולה עם מוסדות אחרים והוגשו שתי הצעות רב שנתיות (DOIT TEMPUS ו-
IRIS TEMPUS). שתי ההצעות זכו לאישור תקצוב מטעם האיחוד האירופי והן התחילו פעילותן בתשע"ג.

2014
בינואר 2014, יצא לאור הגיליון הראשון של לקסי-קיי- אנשים חושבים חינוך: שיח על הוראה, חינוך וחברה. זהו כתב עת מקוון הבנוי כלקסיקון ומזמין את הכותבים לבחינה מעמיקה של מושגים שיישאו אופי של שיח פתוח על ערכים דיאלקטיים וחיבורם המיוחד לעולם החינוך והכשרת המורים.

מרץ 2014, נפתחה תכנית תואר שני בחינוך בעידן טכנולוגיות מידע.

2014, הוקם מרכז מקום - מרחב ללמידה משמעותית, ע"י ד"ר ארנון בן ישראל.

מאי 2014, הושק הרחבת המרכז לאמנות ע״ש פירס, 2014

   
     
     

ראשי ונשיאי מכללת קיי


 אריה סימון - מייסד 

אריה סימון נולד במגנצא שבגרמניה (2002-1913). כשאביו גויס במלחמת העולם הראשונה, אמו לא יכלה לטפל בו, והוא הועבר לחזקת סבו וסבתו. אלה הרעיפו עליו חום ואהבה, ומפי הסב למד הרבה "מההווי והערכים של יהדות שורשית מאוד." בנעוריו למד פילוסופיה באוניברסיטאות היידלברג ופרייבורג בגרמניה ובבאזל בשוויץ. בשנת 1935, בהיותו בן 22, עלה לארץ. הוא החל את לימודיו בבית המדרש העברי למורים (בית הכרם) בירושלים, שם זכה ללמוד מפי פרופ' בן-ציון דינור, מנהל בית המדרש והאישיות המרכזית בו, לימים שר החינוך והתרבות. בתום לימודים של שנתיים, הוסמך סימון להוראה, והוצעה לו משרה בכפר הנוער בן שמן. בשנת 1937 החל סימון את עבודתו כמורה וברבות הימים מילא תפקידים מרכזיים במוסד. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב ליחידות העבריות בצבא הבריטי (מהן התפתחה הבריגדה היהודית), ובסוף המלחמה, בשנת 1945, חזר לבן שמן. עם פרוץ מלחמת הקוממיות התגייס לצה"ל ובסיומה חזר בשנית לבן שמן. בשלהי שנת 1951 כששר החינוך פנה אליו וביקשו לרדת לנגב ולהקים בית מדרש למורים בבאר-שבע, הוא נענה לקריאה ובשנת 1952 הגיע לבאר-שבע עם משפחתו וכיהן כמנהל מחלקת החינוך העירונית. בשנת 1953 מונה על ידי דינור למפקח מחוז הדרום. בתוקף תפקידו זה הקים את בית המדרש למורים בבאר-שבע. לאחר שלוש עשרה שנות עבודה חינוכית בנגב חזר לבן שמן כמנהל.

 לראש הדף

 

Arie Simon

אריה סימון מייסד 1955-1954 / 1959-1957


 יוסף לוי – ניהל את המכללה שנה אחת, בין השנים 1959-1961 

יוסף לוי ניהל את המדרשה במשך שנת לימודים אחת בלבד (1960/1959), ולאחריה חזר לנהל את בית ספר "בארי". בשנת הלימודים תשכ"א (1961/1960), משלא נמצא מנהל מתאים, ואף מורה מסגל ההוראה לא הסכים לקחת על עצמו את הניהול, מחשש "שהנעליים של אריה סימון גדולות מדי", ניאותו שלושה מורים מתוך סגל ההוראה לנהל במשותף את המדרשה, היו אלה: מרדכי דקל, ברוריה נאוי ויהודית פורת.   Yosef Levi
לראש הדף   יוסף לוי, מנהל המדרשה למורים בשנת הלימודים 1961-1959

   
טובה פוביצר – ניהלה את המכללה בין השנים 1961 - 1974     

טובה הגיעה לנגב באוגוסט 1960. קודם לכן לימדה שנה אחת (1951) באולפן למורים-עולים במסגרת שח"ל (שירות חלוצי לישראל) של מפא"י, בקיבוץ נצר. בשנת 1952 עברה עם משפחתה לכפר הנוער "הדסים", שם עבדה שבע שנים בכיתות א-ד, תחת ניהולה הפדגוגי של רחל שפירא, ממייסדי הכפר והמנהלת הראשונה של בית הספר. בתה של טובה חלתה באסטמה והרופאים סברו, שהאוויר היבש בנגב ייטיב עמה. בלית ברירה ובכאב לב עזבה משפחת פוביצר את ביתה ב"הדסים" והגיעה לבאר-שבע. מצוידת במכתב המלצה מאת רחל שפירא, התייצבה טובה אצל אריה סימון, מפקח מחוז הדרום, לשם שיבוצה בעבודת ההוראה. במכתב נאמר, בין השאר: "הח' טובה פוביצר היא מורה במוסדנו מזה 7 שנים בכיתות א-ד. [...] טובה היא מורה מעולה, בעלת סגולות תרומיות, גישה אימהית לילדים, בעלת כישרונות והבנה פדגוגית עמוקה. אנו בטוחים, שבעקב סגולותיה אלה תצליח בכל מקום לרכוש את אהבת הילדים ואהדת המורים, כשם שזכתה בכך במשך כל תקופת עבודתה במוסד. כמו כן שימשה טובה בהצלחה גם מורה-מדריכה לתלמידות הסמינר, ואנו ממליצים בכל לב על סידורה בתפקידים ההולמים את יכולתה."

  Tova Povitser
    טובה פוביצר 1961- 1974
לראש הדף    

   
 ד"ר יצחק הלווינג ניהל את המכללה בין השנים 1971 – 1974     

ד"ר הלווינג סיים את לימודיי התואר הראשון בהיסטוריה ישראלית וכללית, מדע המדינה, יחסים בינלאומיים וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא זכה במכרז על מלגת לימודים מטעם משרד החינוך האוסטרי, ובברכת משרד החינוך הישראלי, יצא לווינה להמשך לימודיו האקדמיים. באוניברסיטת וינה סיים את לימודיו וקיבל תואר דוקטור (בהצטיינות) בהיסטוריה ובמדעי היהדות לאחר שאושרה עבודת מחקרו בנושא "האנטישמיות הדתית במאה התשע עשרה באוסטריה ובגרמניה". ספרו בנושא זה יצא לאור בשנת 1972 (בגרמנית, בהוצאת הֶרדֵר). בשנת 1967, לאחר שסיים גם פוסט-דוקטורט, חזר לארץ לאחר היעדרות של שש שנים. את דרכו החינוכית החל כמנהל פדגוגי בבית הספר הימי באשדוד בשנה הראשונה להקמתו. כעבור שנה התמנה לסגן מנהל תיכון י"א בתל-אביב, ושנה לאחר מכן כיהן כסגן מנהל של המכינה הפדגוגית בסמינר גבעת השלושה בפתח תקווה. כשפורסם המכרז לניהול בית המדרש הממלכתי למורים ולגננות בבאר-שבע הגיש ד"ר הלווינג את מועמדותו וזכה.

בשנת הלימודים תשל"ב (1972/1971), החל ד"ר הלווינג במילוי תפקידו כמנהל, ותוך כדי ניסיונותיו "לשמור לפחות על המצב הקיים" - כפי שנתבקש, הצליח גם לקדם את הסמינר, ולהתאימו למגמות האקדמיות שנקבעו על ידי משרד החינוך.

התפתחות המואצת של הסמינר, באה לידי ביטוי בכמה קווי פעולה שנקט:
פרסום הסמינר והעלאתו למודעות הציבור, פתיחת מגוון מסלולי הכשרה להוראה נוספים: חינוך מיוחד, מלאכה, ציור ואמנות, מוזיקה וחטיבת ביניים. בשנת 1975 נפתח גם מסלול להכשרת מורים למגזר הבדווי, הראשון בארץ. הארכת תקופת הלימודים משנתיים לשלוש שנים, הרחבת הספרייה והתאמתה לדרישות האקדמיזציה, הקמת פנימייה.

 

Itschak Halving

ד"ר יצחק הלווינג
1971 – 1976

 לראש הדף    

   
 ד"ר אפרים בראון, ניהל את המכללה בין השנים 1976- 1983 
   

ד"ר בראון רכש את השכלתו הגבוהה בארצות הברית: תואר ראשון באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (1956), תואר שני בחינוך בבית המדרש למורים ע"ש שכטר בניו יורק (1960) ותואר שלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה (1962). מאז עלה ארצה, רכש ניסיון בהוראה ובייעוץ בכמה מוסדות: באוניברסיטת תל-אביב, במחלקה לפדגוגיה ובבית הספר לרפואה, וכן בגימנסיה הרצליה בתל-אביב.

לסמינר הגיע ד"ר בראון בעקבות מודעה בעיתון "מעריב" (20.12.1974), וכך כתב: "המודעה בעיתון עניינה אותי מאוד. חשבתי לעצמי, כי אולי זאת תהיה הזדמנות טובה לחדש את הרוח החלוצית שמשכה אותי לארץ מארה"ב כעשרים שנה לפני כן. בהתלהבות גדולה הגעתי לרח' וינגייט בבאר-שבע ולהפתעתי, ראיתי מול עיני, במקום צחיח ובלתי מטופח, כניסה פשוטה שהובילה למספר צריפים די עלובים בעיני, ללא צמחים ופרחים. אך למרות הספקות בלבי על התאמת המקום הזה לחלום שלי להתיישב במקום חדש, להתפתח ולהרים תרומה של ממש למערכת החינוך בארץ, דפקתי בדלת של המנהל ונכנסתי לעולם החדש של הסמינר למורים בבאר-שבע."

וכך בשנת הלימודים תשל"ה (1975/1974) החל ד"ר בראון עבודתו בסמינר כמורה לפסיכולוגיה וכאחראי על ענייני התלמידים, כעבור שנה נתמנה לסגן מנהל, ובשנים 1983-1976 שימש כמנהל הסמינר

בשנת הלימודים תשל"ז (1976) התמנה ד"ר בראון למ"מ מנהל הסמינר. במשך שנתיים הוא שימש כממלא מקום, ובשנת הלימודים תשל"ט (1979/1978) נתמנה למנהל בפועל, לאחר שנבחר על ידי ועדת מכרזים והעתיק את מקום מגוריו מתל-אביב לבאר-שבע.

תפקיד נוסף מילא ד"ר בראון בשנים 1981-1980, עת בהמלצת הנהלת משרד החינוך נפתחה באילת כיתת מורים בפועל לקבלת תואר מורה בכיר, במסגרת מכללת אילת. לפי הכללים והגדרת הסמכויות, כיתה כזו הייתה חייבת להתנהל בחסות ובפיקוח בית מדרש למורים, הרשאי להעניק תואר מורה בכיר. ד"ר בראון התבקש להיות אחראי לתוכנית הלימודים של הכיתה ולפקח עליה.

 

Efrim Baron 

ד"ר אפרים בראון
1976- 1983

לראש הדף    

   
 רבקה בן-יעקב, ניהלה את המכללה בין השנים 1992-1983 
   

בשנת הלימודים תשמ"ד (1984/1983) החלו תשע שנות הניהול של רבקה בן-יעקב. רבקה היא בוגרת סמינר לוינסקי, שבו למדה שש שנות לימוד: ארבע שנים בתיכון ושנתיים בסמינר, והוכשרה להוראה במסלול מורים-כוללים. בשנת 1946 סיימה לימודיה. זו הייתה תקופה של מחסור במורים, רבקה שובצה להוראה בכפר יהושע ולימדה במשך שש שנים בכיתות א-ג. משם עברה לחיפה ולימדה שנה בכיתה ב, עברה לירושלים ולימדה שנתיים בכיתות ז-ח, ומשם עברה לאשקלון ולימדה בכיתות ו-ח בבית הספר גורדון. בשנת ההוראה האחרונה באשקלון נשאה בשני תפקידים: האחד, הוראה, והשני, הדרכת מורים באזור הצפוני של מחוז הדרום. בשנת 1961 יצא מנהל בית הספר גורדון ללימודים ורבקה התמנתה לממלאת מקומו במשך שנתיים. בתום השנתיים, בשנת 1963, מינה אותה אריה סימון, מפקח מחוז הדרום, למפקחת כוללת על בתי הספר בצפון מחוז הדרום (למעט אשדוד). בשנת 1969 החלה את לימודיה האקדמיים בעזרת מלגה של משרד החינוך וסיימה את לימודי התואר הראשון בחינוך ובפילוסופיה באוניברסיטה העברית. את התואר השני בחינוך סיימה במקביל לחזרתה לפיקוח. בשנת 1976 יצא עזריאל ניצני, מנהל מחוז הדרום, להשלים את לימודי הדוקטורט ורבקה מילאה את מקומו במשך שלוש שנים כמנהלת בפועל של מחוז הדרום. כאשר סיים ד"ר ניצני את לימודיו ושב לתפקידו, עברה רבקה לירושלים ובמשך שלוש שנים (1982-1979) ניהלה את בית הספר לעובדי הוראה בכירים. אחר כן, במשך שנה, עבדה גם במזכירות הפדגוגית. בשנת 1983 פנה אליה ד"ר יעקב שלהב, המפקח על מכללת קיי, והציע לה את ניהול המכללה.

בשנת 1992, לאחר תשע שנות ניהול, פרשה רבקה לגמלאות, לאחר שהצליחה להכניס אל בין כותלי המכללה אווירת לימודים ולשלבה ביחסי נועם וביחסי עבודה טובים בין ההנהלה לסגל ההוראה, בין המורים לבין עצמם ובין המורים והתלמידים, כפי שהיטיבה לנסח זאת ציפי שכטר, שעבדה בשנים 2003-1972: "זו הייתה התקופה הכי טובה. תקופה של שקט. אווירה טובה. תקופה של יחסים בין אישיים טובים."

למרות פרישתה לגמלאות, רבקה אינה שוקטת על שמריה והיא ממשיכה לתרום בתחומים רבים. רבקה משמשת יו"ר החברה, שהוקמה בשנת 1987, אז עברה המכללה לראשות חברה עם ועד ציבורי מנהל; היא חברה בוועד המנהל של "תרשיש" - בית ספר לגמלאים הפועל במכללה; מנהלת בפועל של אגודת "ניצן" (עמותת הורים ומתנדבים הפועלת לקידום ילדים, מתבגרים ובוגרים לקויי למידה, הסתגלות ותפקוד) בדרום; חברה בוועד המנהל ובחבר הנאמנים של מכון מופ"ת (בית ספר למחקר ופיתוח תוכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות).

 

Rivka BenYaakov 

רבקה בן-יעקב
1992-1983

לראש הדף    

   
 פרופ' שלמה בק- ניהל את המכללה בין השנים 1992-2010 
   

בשנת הלימודים תשנ"ג (1993/1992) נתמנה ד"ר (היום פרופ') שלמה בק לתפקיד ראש המכללה. שלמה כיהן קודם לכן כסגן אקדמי לראש מכללת לוינסקי והתבקש על ידי ראשי המחלקה להכשרת מורים, דב אייזן וד"ר יעקב שלהב, לעבור לנגב ולעמוד בראש מכללת קיי. הוא ראה במשימה זו "אתגר אישי-מקצועי והתייחס אליה כאל שליחות חינוכית, חברתית ולאומית".
מיד עם בואו החל שלמה בהאצת תהליך האקדמיזציה. הדרכים שנקט: שימת דגש והקפדה על תנאי קבלה אקדמיים של הסטודנטים וכן על רמת השכלתם של המרצים; עדכון תכניות הלימודים בהתאם לדגם המנחה המקובל במסלולים אקדמיים במוסדות להכשרת מורים; התאמת הספרייה, המעבדות ומתקני הלימוד לנדרש במוסדות אקדמיים. פעילותו של שלמה בק למען קידומה ופיתוחה של המכללה, הניבה פירות כבר בשנה הראשונה. בסוף שנה זו, שנת 1993, מנתה המכללה כאלף סטודנטים, שלמדו במסלולי הכשרה עיוניים ומקצועיים ועוד כשמונה מאות סטודנטים שלמדו במרכז המחוזי להשתלמות ולהדרכה לעובדי הוראה ובמכינות הקדם אקדמיות, ולמעלה ממאתיים אנשי סגל.

בשנת 2002-2001, החליפה ד"ר אסתר גוסרסקי את מקומו של פרופ' שלמה בק שיצא לשנת שבתון.

 

Shlomo Back 

פרופ' שלמה בק
1992 - 2010

 לראש הדף    

   
 פרופ' לאה קוזמינסקי מנהלת את המכללה משנת 2010 עד היום 
   
בשנת הלימודים 2010 נכנסה פרופ' לאה קוזמינסקי לתפקיד נשיאת המכללה. שלוש מטרות מרכזיות עמדו לנגד עיניה: העמקת ההיבטים האקדמיים, הרחבת אוכלוסיית הסטודנטים ופנייה לאוכלוסיות לומדים חדשות, העמקת המעורבות של סגל המרצים ושל הסטודנטים בקידום המכללה.
בתקופתה הודגשו התחומים הבאים:
התאמת תכניות ההכשרה למאה ה-21 תוך שילוב מושכל של טכנולוגיות מידע ותקשורת ;
הרחבת בית הספר ללימודים מתקדמים, המעניק תואר שני (M.Ed.) בתחומים כמו: ייעוץ חינוכי, למידה והוראה, חינוך גופני וספורט לנוער מקהילות בהדרה, חינוך בעידן טכנולוגיות מידע, ותואר שני בהוראה (M.Teach); הפיכת המכללה למוקד של חדשנות פדגוגית וקידום הפדגוגיה של למידה מבוססת פרוייקטים; יצירת קשרי שותפות עם מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל והשתלבות במחקרים בינלאומיים.
  Lea Kuzminski
לראש הדף   פרופ' לאה קוזמינסקי
2010- עד היום 

 

ד"ר אפרים בראון 1976- 1983

התורם - מר ג'פרי קיי

גולדה ומיכאל קיי, זוג יהודים מאנגליה, נהגו להרים תרומה שנתית למען המדינה בראשית צעדיה, באמצעות (United Jewish Appeal) UJA. בשנת 1963 ערכו השניים ביקור בישראל. הם נהנו מאוד מהשהייה בארץ ובחוזרם לאנגליה המשיכו להעלות את תרומתם השנתית למגבית. שנה לאחר מכן, בשנת 1964, ביקר בנם ג'פרי בארץ ונפגש עם דוד בן-גוריון. ג'פרי קיי התרשם מאישיותו של בן-גוריון, שהלהיבו בדברו על עתידה של באר-שבע בפרט ועתידו של הנגב בכלל, ועל ההכרח בפיתוחם. דבריו של בן-גוריון השאירו עליו רושם בל יימחה ובשובו לאנגליה המשיך בתרומותיו הגדולות למען ישראל. בשנת 1975 החליט ג'פרי להקים פרויקט, שישמש יד-זיכרון להוריו, אך גם יתרום לעתיד המדינה. לשם כך הוא פנה ל-UJA בלונדון. בעקבות פנייתו ביקר אותו עדי יפה ז"ל, מנהל UJA בישראל, ושניהם דנו באפשרויות השונות. כאשר יפה העלה את האפשרות של בניית קולג' בבאר-שבע, נזכר ג'פרי בשיחתו עם בן-גוריון, וכדבריו: "כל השאר היסטוריה". ג'פרי קיבל את ההצעה להקים "בניין פאר לסמינר למורים בבאר-שבע" והרים את תרומתו ההתחלתית למטרה זו. ב-22.05.1977 קיבל ג'פרי מברק ממנחם בגין, שבו נאמר: "חברי היקר, אני רוצה שתהיה אתי בכנסת בזמן ההשבעה של הממשלה החדשה". ג'פרי הגיע לארץ וניצל את ביקורו זה גם לנסיעה לבאר-שבע לראות את בניין הקולג' שנבנה בכספי תרומתו.

 GK1

מנחם בגין עם ג'פרי קיי ואשתו

   GK2 ג'פרי קיי קיבל מברק ממנחם בגין 22.05.1977
     

התרומה שתרם קיי בשנים 1976/1975 ו-1981, איפשרה את בניית הבניין המרכזי, אשר הוקדש "למיכאל ולגולדה קיי על ידי בנם ג'פרי קיי מלונדון, בהערכה לשירותיהם המסורים למען האגודה היהודית הפילנתרופית לישראל והמזרח התיכון."  

בניין המכללה החדש והמרווח, שתוכנן ל-1200 סטודנטים, הוקם על ידי הסוכנות היהודית בתרומה של ג'פרי קיי, באמצעות קרן החינוך. הקרן פעלה כזרוע מבצעת של המגבית המאוחדת לשם איסוף תרומות להקמת מבני חינוך ולפיקוח על הפעלתם, בהתאם לייעודה של התרומה. בן-גוריון - הוגה הרעיון, הרוח החיה ויוזם הקמת קרן החינוך לישראל, הבין את חשיבותו העצומה של חינוך הדור הצעיר ושל צמצום הפערים החברתיים לעתידה של מדינת ישראל. הוא החליט לפנות אל יהדות העולם ולגייסה למשימה זו, באומרו: "אם נצליח לחנך הילדים - נוכל להמשיך בדרך בה התחלנו; אם ניכשל - נהפוך למדינה אחרת."

בניין המכללה המפואר המוקף גינה מטופחת, מדשאות, שיחים ועצי בר, שימש אכסניה אידאלית לטיפוח פרחי ההוראה. כאשר נכנסו המורים בשערי המכללה המטופחת, חשו שזה המקום האידאלי לטיפוח פרחי ההוראה שלהם. הבניין הכיל כיתות מרווחות וממוזגות, ריהוט חדיש וּוילונות בכל כיתה, אגף מיוחד יוּחד להנהלה ולמשרדי האמרכלות. חדר מורים בנוי משני מפלסים, ספרייה רחבת ידיים, קפטריה וחדרי שירותים. בהשוואה לתנאים שבהם עבדנו בסמינר הישן, חשנו שזכינו לשינוי מהפכני ומהותי.

GK7

מבט על המכללה בשנת 2000

  כתב על כך ד"ר בראון:
בהתרגשות רבה העברנו את רכושנו מהצריפים לבניין החדש והמפואר, שנקרא ע"ש קיי, התורם האנגלי, שתרומתו האדיבה איפשרה את התחלת הפרויקט. אני זוכר היטב אותו יום גורלי, שבו העברנו את רכושנו הדל לבניין החדש. כשראיתי את המדפים הריקים הרבים בספרייה הנהדרת, ואת המכשור העלוב שעמד לרשותנו מהמוסד הישן, ידעתי, כי לפנינו עבודה רבה, כדי להתאים את רמת ההוראה לסביבה החדשה, לספק לתלמידינו את הכלים הדרושים לקידומם כמחנכים ולעורר בהם את הרגש האסתטי, שבעיניי גורם חשוב ביותר לאווירה של יצירה והתחדשות. לא קלה הייתה המשימה, אך ביוזמת צוות מורים מסור ומלא התלהבות, לאט לאט הושגו הישגים. ספרים חדשים מילאו את המדפים, מכשירים חדשים עמדו לרשות התלמידים, כדי להביא אותם למיצוי האפשרויות החינוכיות החדשות באמצעות המכשור המודרני. מעבדות רציניות הוכנו ורוח חדשה של יצירה וקידום נשבה במסדרונות הרחבים.
     

 GK3

ג'פרי קיי בביקורו במכללה, יוני 2000

 

 GK4

ג'פרי קיי ומשפחתו בביקורם במכללה, יוני 2000

ג'פרי קיי המשיך לתרום למען פיתוחה של המכללה. בתרומותיו הוקמו אולם הספורט והמעבדות למחלקה הביו-טכנולוגית, אשר נקראות על שם שתי בנותיו, ג'מה וג'ניפר. בתרומה נוספת, שהרים בשנת 2004, הוקם בבניין המרכזי "בית הסטודנט", שמשמש מקום מפגש, מנוחה, לימוד והנאה. המרכז, המצוייד היטב לנוחות הסטודנטים, נחנך בדצמבר 2004. כששמע ג'פרי קיי כי המרכז כבר מוכן והוא עומד לשירות הסטודנטים במכללה, הוא כתב: "שמחתי לשמוע כי המרכז החדש נפתח להנאת הסטודנטים, בהתאם למטרתו. זה היה כבוד עבורי להקדיש את הקולג' לזכרם של הוריי האהובים. הם החדירו בי את הגאווה להיות יהודי, ומעל הכול לתת צדקה."

 GK5

 

 

 GK6

ג'פרי קיי ובנותיו
בפתיחת המעבדות למחלקה הביו-טכנולוגית
יוני 2000

 חתנו של ג'פרי קיי , מר דיוויד פירס, המשיך לתרום למען פיתוחה של המכללה. בתרומותיו מוקם בימים אלה קומה שנייה בבניין האמנות.    GK8
     
 GK9
ביקור ג'פריי קיי, מגרש האתלטיקה
מימין: שלמה בק, ג'פרי קיי, מייקל מונבלט
  GK10
מגרש האתלטיקה
     
GK11
ביקור ג'פריי, קיקי קיי וחברים, מעבדת ביומכניקה 2005
   GK12
ביקור ג'פריי, קיקי קיי וחברים, פליקס לבד, חדר כושר 2005
     
 GK13
ביקור ג'פריי, קיקי קיי וחברים, חדר כושר 2005
  GK14
ביקור ג'פריי וקיקי קיי 2005
     
GK15   GK16
ביקור ג'פריי קיי 2005
     
GK17
חנוכת בית הסטודנט 2006
  GK18
חנוכת בית הסטודנט 2006
     
GK19
חנוכת בית הסטודנט 2006
  GK20
חנוכת בית הסטודנט 2006
     
 GK21
ביקור קיקי וג'פרי קיי 2006
   GK22
טקס הסרת הלוט לאולם ספורט 2006
     
GK23
טקס הסרת הלוט לאולם ספורט 2006
  GK24
טקס הסרת הלוט לאולם ספורט 2006
     
GK25
טקס הסרת הלוט לאולם ספורט 2006
   
     

 

טקס הסרת הלוט לאולם ספורט  2006

מיזם צילום "שמים לב"

במסגרת פעילויות שנת השישים למכללה, המכללה יצאה במיזם צילום

"שמים לב"


וועדת המיזם מזמינה את הסגל האקדמי, הסגל המנהלי, סטודנטים וגמלאים
לצלם את המכללה מזוויות אישיות.

הצילומים יועלו לאתר המכללה ולדף הפייסבוק של המכללה.

וועדת המיזם כוללת: חברי סגל אקדמי, מנהלי וסטודנטים.

הועדה תבחר צילומים נבחרים שיודפסו ויוצגו ברחבי המכללה.

נא לשלוח את הצילומים עד לתאריך 13.2.14, אל נורית עבדו, במייל nurav@kaye.ac.il

לצפייה באלבום התמונות של המיזם, בפייסבוק - לחצו כאן