שדים, רוחות וכהנים

on שלישי, 09 דצמבר 2014.

התערוכה "שדים, רוחות וכהנים", מסדרת ציורי מצפה רמון של איצו רימר - מוצגת בגלריית מכללת קיי

להזמנה לתערוכה - לחצו כאן

שדים, רוחות וכהנים

מסדרת ציורי מצפה רמון של איצו רימר

איצו רימר הגיע לבאר שבע בגיל שבע, ובה גר/גדל בילדותו ובנעוריו. באר שבע באותם הימים הייתה
עיר קטנה מדברית, והצבע הירוק היה נדיר בה. אל פאתי השכונה שבה גדל נהגו להגיע משפחות
בדואיות, לנטות שם את אוהליהן ולרעות את עדריהן. במאהלי הבדואים הוא התוודע לאורח חיים שאינו
מוכר לו, וגם לחפצים ולהתנהגויות מאורח חיים זה. אלו קסמו לו ואף השפיעו על אמנותו בבגרותו.
דוגמות לכך הן קלע ארוג מצמר עיזים, פלך יד לטוויית חוטי הצמר, האוהלים השחורים והכבדים
העשויים מצמר גמלים, ומעל לכל – ההסתפקות במועט כפועל יוצא של חיים ונדודים במדבר.
במוזאון העירוני ששכן במסגד הנטוש הוא נחשף לתרבויות המדבריות הקדומות ולחפצים שהן השאירו
אחריהן. כלים מאבן, מצור ומחרס, נאדות עור, מזבחות עתיקים וצלמיות פולחן מן התקופות
הכלקוליתיות התקבעו בזיכרונו כמייצגי תרבות וסביבה השזורים יחדיו. הסביבה המדברית, רווית
סופות החול, שבה שיחק עם חבריו, ובורות המים העתיקים והחבויים שאותם גילו במסגרת שיטוטיהם
בה עוררו את דמיונו שהרחיק עד לתקופת האבות ולסיפורי התנ"ך. מכאן שאך טבעי היה שזיכרונות
ילדות אלו והקסם המסתורי שעדין שזור בהם יהפכו ברבות השנים לחומרי הגלם של יצירתו. ואכן
לאחר סיום לימודי האמנות בלונדון ובירושלים שב רימר לבאר שבע כדי לגור וליצור בה.
בשנת 1977 החל רימר ללמד במרכז לאמנות חזותית בעיר והמשיך בכך עד לסגירתו הזמנית בשנת
1999. באותן שנים הוא גם לימד במכללת קיי ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב. בד בבד עם ההוראה ועם
היותו אמן פעיל ויוצר בסטודיו משלו הוא המשיך במסע הקסם המסתורי שבו החל כילד. הוא החל
לחקור את הקשרים המיתיים, התרבותיים וההיסטוריים שלו כישראלי וכאמן עם התרבויות, הנופים
והטקסטורות של המדבר.
בשנת 1984 עזב רימר את באר שבע ועבר להתגורר בתל אביב, אך הוא המשיך לשאת עמו את זיכרון
הוויית המדבר. בשנת 2012 הוא החליט כי אין די בזיכרונות וכי הוא חייב לחזור אל המקורות הרוחניים
של יצירתו. רימר עזב את העיר הגדולה, "מרכז האמנות והתרבות" לכאורה ועבר להתגורר וליצור
במצפה רמון.
החומרים שבהם רימר השתמש ליצירת העבודות לתערוכתו "שדים, רוחות וכהנים" שאובים בעיקר
מציורי הסלע הפזורים לאלפיהם בהר הנגב, שאת רובם הוא מכיר משיטוטיו במדבר במהלך השנים.
חלק ניכר מציורי הסלע הללו הם בני למעלה מחמשת אלפים שנה, והמוטיבים שבהם מתארים סצנות
מיתיות של ציד ופולחנים דתיים. העניין שלו בהם קשור גם לחקר המתמשך שלו בפולחן ובמאגיה.
רימר רואה קשר בין הנשגב שיצרו התרבויות הקדומות שחיו במרחבים המדבריים של דרום הנגב לבין
התרבות היהודית-ישראלית של ימינו. הוא מזהה הקשרים והתייחסויות והמשכיות בין התרבות כיום
לתרבויות העבר, והוא נותן להם ביטוי אמנותי מרהיב ומעמיק ביצירתו.

ישראל רבינוביץ